לזכרו של האלוף יהושע גלוברמן

לחברי העמותה שלום,
לפני כ-4 חודשים, ב-13.10.2011 נפטר חברנו יעקב בורשטיין. יהי זכרו ברוך.
אישתו אילנה העבירה לנו כתבה על אביה, האלוף יהושע גלוברמן המובאים כאן.
רומק פיין

חברים, ידידים ומשפחה

הדברים שלפניכם מובאים מתוך תוכניתו של מושיק טימור – תוכנית "שישי אישי – מועדון חברים" המשודרת ברדיו בימי שישי החל מחצות. דברים אלו שודרו ב-11.2010 בהם אני, אילנה, מדברת על אבי.

יהושע נולד ברוסיה ב-1905 בעיירת קלנקוביץ למשפחה מרובת ילדים – 9.
אביו, שלמה, היה סוחר בעצים, מעמד כלכלי טוב. מחד סבא שלמה היה איש דתי מסורתי, בעל רקע וידע רחב ביהדות ובעל דעות מוצקות בנושאים שונים. מצד שני, היה מקורב מאוד לאנשי ההשכלה של אותם הימים.
בילדותו קיבל יהושע חנוך עברי בעברית ולימודי קודש אצל מלמדים, ולימודי חול קיבל מפי מורים פרטיים. אביו שלמה. הוא שהקים את ביה"ס בעיירה.
בעודו נער, הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר" והיה פעיל מאוד ב"החלוץ". פעילותו העלתה עליו את חמת השלטון והוא גורש מעיירת הולדתו לגלות בלנינגרד. פועלו לא נראה לשלטון של אותם הימים, לאחר המהפכה הבולשביקית. רדיפת השלטונות נמשכה גם בלנינגרד, ועל כך נאסר ונידון לגירוש לסיביר.
אביו שלמה חשש לחייו, פן לא ישרוד את הגלות הקשה, החליט כי עליו לנסות ולבקש עבורו גירוש מרוסיה. הוא פנה לאשת גורקי, פשקובה, שהייתה מקבוצת אנשי ההשכלה ומידידותיו, בכדי שתעזור ליהושע להיות מגורש מרוסיה ולא להגיע לסיביר. אכן, הדבר עלה בידיו ופשקובה הצליחה לסדר את גרושו מחוץ לגבולות רוסיה, אולם, עליו הוטלה האחריות להעלותו על אוניה באודסה (אביו אינו מצליח להפרד מבנו).
יהושע מגיע לא"י ב-1925 ומצטרף לקבוצת גדוד העבודה בעין-חרוד. משם נשלח לירושלים אל פלוגת "החוצבים" לכבוש עבודה במחצבה. כאן מתבלט יהושע כדמות מרכזית. עבודת החציבה הייתה קשה פיזית והתנאים בפלוגה קשים מנטאלית. כבר בירושלים מתחיל את פעילותו ב"הגנה".
כאשר הפלוגה מתפרקת, יהושע וחברתו בריינה עוברים עם קבוצת חברים לקיבוץ יגור. יהושע מוצא את מקומו בענף הפלחה ומגביר את פעילותו הבטחונית, קודם ביגור עצמה ולאחר מכן עובר לפעילות בישובי הסביבה כמפקד גוש זבולון. יהושע מפתח תוכנית וגישות טקטיות שלא היו מורגלים להן, כמו יציאה אל מחוץ לגדר הישוב, על מנת לשבת את תוכנית האויב. גישה זו נחשבה חדשנית בשנות המרד הערבי, 1936-1939, ולאחריו פלוגות הלילה של וינגייט, שהיו בני טיפוחיו. כך ראה יהושע את יישום רעיונותיו.
עם פירוק הפו"ש (פלוגות השדה), היה בין השלושה שהקימו את הפלמ"ח. יהושע היה מעורב ונמצא בכל צומת פעילות והתרחשויות של אותם הימים. טביעת רעיונותיו ואישיותו טבועה בכל אחת מהצמתים.
יהושע היה מטבעו איש חינוך. הוא ראה בחינוך הנוער חשיבות מרבית להכשרת הצעירים לקראת הימים שיבואו בהכרעה על אי"י, "אם רוצים להצליח יש להתחיל מבעוד זמן", וכך הקים את החג"ם – חינוך גופני מורחב, את הגדנ"ע, מסגרת הקיימת עד היום, הכין תוכניות חינוכיות עבור בני הנוער התיכוניים. שימש כראש לשכת ההדרכה במטה הכללי.
עפ"י דברים שנאמרו על יהושע (דב תמרי, גלילי, בוגנר, דורי), אפשר למקם אותו: "אחד מהוגי הדעת והאינטלקטואלים ב"הגנה". הוא היה האיש אולי האוניברסאלי ביותר, אם לא הגדול שבהם" (מבלי לפגוע באישים אחרים של התקופה).
יהושע, איש המעשה, מאז פיקד על חניתה, כראש לשכת ההדרכה במטה הכללי וכמפקד ת"א, בלט יהושע בחשיבה מעמיקה, ייחודית ויסודית.
תוכניות שהכין משמשות כבסיס לתורת הלחימה של צה"ל גם היום. היה מפקד גליל תיכון (עתלית, זכרון, שפיה, עמק חפר עד תל-אביב). אחד התפקידים החשובים עבורו – העלייה לחניתה כמפקדה הראשון.

חניתה
מונחת לפני תמונה של יהושע מימי חניתה, עומד בחצב המפקדים המוקפת אבנים, למותניו חגור אקדחו והוא מעיין במסמכים אשר בידיו, לקראת המפקד העומד להיערך. יהושע מכין עצמו לקראת פקודיו בכובד המשימה המוטלת עליו.
משה כרמל כותב על אותה תקופה בחניתה כך: "כל מי שחי בחניתה בתקופה ההיא, כאשר אמו עומדים בפני משימות של השמדה, כל מי שחי אז במקום נידח זה, המלא הוד גבורה, אין להעלות על הלב את זכרה של חניתה תחתית בלי שיהיה הדבר משולב בזכרונו של יהושע". כמפקד המקום, הוא היה שם, מפקד, מדריך, מרצה, אב אח, איש המלכד סביבו אנשים, עם נכונות למסירות נפש".
יהושע היה איש צנוע, עצור, יסודי מאוד. אהב מסיקה, בעל שמיעה מצוינת, אהב אמנות. אוטודידקט, קרא אנגלית, צרפתית, גרמנית, מרצה מרתק ומבוקש כמעט בכל רמות הקורסים בג'וערה, שם היה מרצה.
על יהושע הוטלו מטלות נוספות כמו בש"י – שירות הידיעות של ה"הגנה".
נסיעה מוזרה באותם ימים – השליחות לטהרן. בעיצומה של מלחמת העולם ה-2, ב-1943, התארגנה ע"י ליגה לידידות בריה"מ ו"מגן דוד אדום" משלחת תרופות וחומרי ציוד רפואי לצבא האדום. מחצר "מגן דוד אדום" בתל-אביב, יצאה שיירת אמבולנסים (10 במספר) והגיעה לטהרן.
יהושע ניגש לדוכן עיתונים ולקח עיתון ברוסית שעל חצי מעמודו הראשי התנוססה תמונת אישה עם ששת מבניה, כאשר היא מקבלת את אות הגבורה – "האם הגיבורה של בריה"מ". הוא מזהה את אחותו הבכירה, שעמה שנים ארוכות לא היה קשר. התרגשותו הייתה עצומה. כמו כן הוא מוצא בדוכן את הספר המקורי "אנשי פאנפילוב", שהפך עם השנים לספר חובה של הפלמ"ח.
בנוסף, היה יהושע מעורב בתוכנית הנקראת "מצדה על הכרמל".

הנצחה
בית הספר היסודי "בית יהושע" הממוקם בנשר.
בסיס הטירונים בניצנים נקרא "מחנה יהושע".
במרומי הכרמל, בסביוני דניה, רחוב אלוף יהושע גלוברמן.

אני בחרתי את הרחוב, עם הנוף המדהים, כאשר כל עמק זבולון ועמק עכו פרוס לפנינו כעל כף היד. הבחירה לא הייתה מקרית אלא מכוונת. יהושע היה מפקד גוש זבולון, והנה הוא לפנינו.
באופק ניצבים שרשרת הרי הגליל המערבי על ישוביה וגם חניתה נראית ברור ביום בהיר.
יהושע עמד לקבל ולהקים את חטיבת "גבעתי" ובדרכו מירושלים לתל-אביב נרצח.
יום נפילתו: ב-8.12.47, כ"ה בכסלו תש"ח. הובא לקבורה בקיבוצו – יגור, בלוויה רבת משתתפים.

יהי זכרו עמנו באהבה
אילנה בורשטיין-גלוברמן