כהרגלנו מזה עשר שנים, גם השנה לקראת יום הזיכרון לנופלים במלחמות ישראל, הנחנו זרים בשבעה אתרים בירושלים וסביבתה, ליד לוחות הזיכרון שנקבעו במקומות אלו לציון הקרבות העיקריים של הגדוד ולזכר חברינו שנפלו בקרבות אלה.
ואלה המקומות:
1. נטף – קרוב למעלה החמישה, משקיף על חירבת אבו לאחם, שם נפלו שבעה מחברינו.
2. הקסטל – הקרב בו נפלו 39 לוחמים, מהם 16 מתגבורת הפלמ"ח שהגיעה ברגע האחרון. השאר – אנשי מוריה.
3. פסגת זאב – בכיכר "מוריה".
4. רחוב שמואל הנביא במאה שערים– בבית שנקרא בזמנו "טיפת חלב" בו התמקם המטה של אזור צפון ירושלים, ומשם נהדפה ההתקפה של הלגיון שניסה לכבוש את ירושלים העברית. היום הבית מאכלס ישיבה.
5. חוצות היוצר – מול מגדל דוד. ניסיון פריצה לעיר העתיקה. בקרב זה נפלו חמישה חברים, ביניהם מפקד הכוח – מוסה סלומון.
6. רמת רחל – לזכר הקרבות הקשים נגד חטיבה מצרית שבהם נפלו רבים מתושבי רמת רחל ורבים מחברינו.
7. ליד אתר הזיכרון בגן בלומפילד.
כמו כן הונח זר ע"י הנהלת בית הספר כי"ח, ליד הלוח שהצבנו בחצר בית הספר. במקום זה היה בזמנו מחנה אלנבי שנתפס עם עזיבת הצבא הבריטי ע"י מתנדבים עירקים ונכבש ע"י כוחות מוריה. כבכל שנה, כל התלמידים השתתפו באזכרה, וגם אנחנו שיגרנו שני נציגים לטקס.
הפעם היינו חבורה גדולה במיוחד. הצטרפו אלינו ממשיכי דרכנו – קצינים של חטיבת "עציוני" החדשה. נפגשנו בבוקר בנטף. הגיעו 11 קצינים מעציוני החדשה, כולל המח"ט – גיא הלוי ומג"ד (מיל) "מוריה" – סמי קרסנטי. בטקס הנחת הזר השתתפו גם כ- 10 מתושבי נטף, כולל ראש המועצה. מלבדי, הגיעו גם יעקב יולוס וטומי מרקס כנציגי העמותה. מוסה ירקוני המגיע תמיד לא יכול היה להשתתף הפעם.
בנטף סיפר יעקב יולוס על הקרב ב-חירבת אבו לאחם, שבו הוא השתתף.
בקסטל, בו התנהל הקרב העיקרי על הדרך לירושלים, קיבלנו תיאור מלא של השתלשלות הקרב ממנהל האתר יואב גרינברג. יש לציין שקציני גדוד מוריה היו מאורגנים היטב ואפילו הביאו עמם כיבוד, אותו פרסו לפנינו במקום.
המשכנו לירושלים לפסגת זאב שם הנחנו זר בכיכר מוריה. בפינת הרחוב היוצא מהכיכר והנקרא רחוב השישה עשר, נמצא גם לוח זיכרון לשישה עשר לוחמי "מוריה" שנפלו בקרב בניסיון לפגוע בתחבורה הערבית בדרך רמאללה – לטרון.
לא התעכבנו זמן רב ב"טיפת חלב", הנחנו את הזר והמשכנו ל"חוצות היוצר". לאחר הנחת הזר, נסענו לרמת רחל ועלינו לתצפית על גג המלון שם נמצא לוח הזיכרון שלנו. לאחר הנחת הזר, סיפרתי על הקרב הקשה שהיה במקום נגד חטיבה מצרית משוריינת ומצוידת היטב.
ברמת רחל התעכבנו לארוחת צהריים והמשכנו לביקור במקום האחרון – באתר הזיכרון לחטיבת עציוני, גם שם הנחנו זר כמובן.
יש לציין כי האירוע היה מרגש מאד גם לנו הותיקים וגם ללוחמי עציוני החדשה. אחד הקצינים צילם תמונות רבות, ואני מקווה שכולנו נהנה מהן.
התרגשות מיוחדת הייתה לנו מ"מגילת היסוד" על שכתב עבורנו, הותיקים, מג"ד "מוריה" החדשה סמי קרסנטי. תודתנו נתונה לו מקרב לב.
מצורפת: "מגילת היסוד".
רומק פיין
יו"ר העמותה
גדוד מוריה במלחמת העצמאות 