נולדה בפולין למשפחה ציונית.
בשנת 1935 המשפחה עלתה ארצה ומימשה חלומה לגור בירושלים.
שושנה למדה בביה"ס היסודי למל ואחר כך ב"בית חינוך תיכון", וכמו רבים מבני כתתה, הצטרפה להגנה.
כבר מגיל צעיר ראתה את יעודה בעזרה לזולת, והמסלול הטבעי עבורה היה ללמוד בביה"ס לאחיות הדסה הר הצופים.
במלחמת השחרור שרתה בגדוד מוריה, והיתה המזכירה היעילה והנמרצת של הגדוד.
שושנה קיבלה מלגה מטעם הג'וינט ללמוד עבודה סוציאלית בוורסאי, צרפת.
רכשה בתקופה קצרה שליטה בשפה הצרפתית, וסיימה בהצלחה רבה את לימודיה.
בשנות עבודתה הרבות כעובדת סוציאלית בעליית הנוער טיפלה בהבאתם ארצה של בני נוער רבים ובשיבוצם בקיבוצים ומוסדות מתאימים.
המסירות והאכפתיות שלה היו לשם דבר. שושנה לוותה, ביקרה והתעניינה בנערים ובשילובם בחברה, ושמרה על קשר חם עם משפחותיהם שנים רבות, מעל ומעבר לנדרש במסגרת תפקידה.
במשך שנים אחדות שושנה עמדה בראש שלוחת הסוכנות היהודית בפריז, יצרה קשרים עם ראשי הקהילה היהודית וקשר מיוחד ואישי עם הברונית רוטשילד.
לשושנה היו תחומי עניין רחבים. הרבתה לקרוא, לשמוע הרצאות, להנות מאמנות, לשחק בריד'ג, להרחיב דעת ולבקר במדינות רבות.
היא תרמה בקביעות למוסדות וארגונים רבים.
שושנה היתה פעילה ומעורה מאד בנעשה בחברה הקרובה ובחברה הישראלית בכלל, עד ימים אחדים לפני מותה.
יהי זכרה ברוך.
גדוד מוריה במלחמת העצמאות 